אליוס התנדב בלא מעט התנדבויות תוך כדי התיכון, ישיבת ההסדר והצבא.
ביחד עם גידי ואלעד הם התנדבו בנוער יחד, עם חברים מעתניאל הציעו את עצמם להתנדבויות לא פורמליות אצל ילדים חולי סרטן, נוער עולה, נוער בסיכון וכד, והיה להם ביקוש רב..
אליוס גם הקים התנדבות משל עצמו – מסורת של הצגות רחוב בלילות תשעה באב בכותל כדי לחבר את הנוער ליום אבל הלאומי וליצור דיאלוג בין מגזרי.

===================

אחד קצת נמוך עם הרבה שיער, שעושה רעש כמו 10 מדריכים
מתחילת שנת 2004 התנדבו אליוס גידי ואלעד בבית חינוך עוורים בירושלים ובנוער יחד, כבר מהפעילות הראשונה הם כבשו את האווירה בכל מפגש, חשמלו את האנרגיה של כל פעילות והפכו כל ארוחה, שיחה, הליכה או המתנה לחוויה בלתי נשכחת של צחוק שירים סיפורים ומשחקים. ומההתחלה, אי שם בערב חמישי, דובר על אחד קצת נמוך עם הרבה שיער, שעושה רעש כמו 10 מדריכים. מצחיק, שנון, כיף לדבר איתו, מבין עניין. אליוס המציא שירים ומשפטים בנוער יחד שנכנסו לפנתיאון ועד היום, יותר מ 15 שנה אחרי, הם מושרים ומתנגנים בטיולים ובכלל.. "תשע ורבע ", "חם-חם חם-חם-חם חם-חם-חם מאד-מאד" ו"תירס בשן".. (והמבין יבין 🙂 )
חוץ מהכיף, הצחוקים, הסיפורים שמלווים בהצגות, שירת "צור משלו" פרועה בארוחות שבת, הם גם הצליחו לצקת משמעות לכל דבר ככה שלא עברה חצי שעה בלי איזה סיפור או משל עם מוסר השכל, בחרוזים אם אפשר.

שטויות בכוונת מכוון
חדוה מאירה מספרת על המפגש הראשון שלה עם אליוס שהיה גם המפגש הראשון שלה עם נוער יחד "המפגש הראשון התחיל בטיול בוקר יום שישי שבו הפגישו אותי עם אורטל ודואה (עיוורת ולקוית ראיה) ואמרו לי 'קדימה את העיניים שלהם, תתחילי לטפס איתם על ההר' . אני שפחדתי מגודל האחריות והפכתי לרצינית לכל אורך המסלול . באחת הירידות התלולות כשאני מזיעה בטירוף מהלחץ, פתאום ניתז עלי משום מקום מים מג'ריקן צהוב לא הבנתי מה קרה ופתאום שמעתי את צחוקו של אליוס וכך הוא ברך אותי בברכת ברוכה הבאה . מרגע זה הלחץ השתחרר וכך עד סוף הטיול לא נשארתי יבשה לרגע.. כך הוא גרם לי לקפוץ למים ,בעצם למים לקפוץ עלי 😊". מאד אופייני לאליוס, לעשות כלאחר יד דברים שנראים סתם שטות אבל אם באמת צופים או קצת שואלים היה אפשר לראות שיש הרבה פעמים מחשבה וכוונה מאחורי זה.
איכשהו לאורך השירות הצבאי אליוס הצליח להגיע לפעילויות, להופיע לשבת של 'יחד' שניה לפני שבת עם גיטרה אבל בלי בגדי שבת, או בפסח 2006 כשכולם באילת בתוך הים, ופתאום אליוס מגיע.. גם תוך כדי השליחות לגרמניה, כשהוא בנסיעות הלוך-חזור גרמניה לארץ, כל פעם שחזר אפילו לכמה ימים, התעקש שלא משנה באיזה מתכונת של חבר'ה, שיהיה מפגש. אם זה ארוחת ערב עם כל הבני דודים אצל אלעד ואודיה, קפה אצל חדוה, מפגש בנחלאות, או פויקה ביער ירושלים. העיקר להיפגש!

תשעה באב
אליוס הקים התנדבות משל עצמו, ספציפית עבור תשעה באב. זה התחיל ב2005 כשאליוס הלך עם כמה חברים לכותל בתשעה באב. כשהגיעו נחשפו לאווירת "הפנינג" ברחבת הכותל, המון גדול גודש בחגיגיות את העיר העתיקה ואת הרחבה, אנשים זקנים וטף, ובעיקר צעירים וצעירות, יושבים חבורות חבורות, מפטפטים להנאתם עם נרגילה. צחוקים, עישון בכל מקום, ריח בשמים נישא באוויר. אליוס הזדעזע, ממש כאב לו הניגוד של יום האבל על המקדש לבין האווירה ממש בקרבת מקום. באותו רגע, בספוטניות שכל כך אפיינה אותו הוא החליט לעשות הצגת רחוב לכולם. 'הקשיבו הקשיבו באי הכותל המערבי' הוא צעק בקולי קלות, תוך רגע הקיפו אותו לפחות 200 איש לשמוע את הצגת הרחוב של הבחור. אחרי ההצגה הם התפצלו לחבורות לדבר קצת על בית המקדש ועל מקומו של תשעה באב בחיינו.
וכך אליוס והחברים מצאו את עצמם כעבור שנה שוב בכותל המערבי, הפעם מצוידים בתחפושות מציגים אגדות חורבן, לאט לאט התקבצו סביבם מאות אנשים מכל גווני החברה. אחרי כמה הצגות הזמינו את כולם לשבת במעגלים, ופשוט לדבר. "בהבנה שזהו ציוויו של היום. למדנו ביחד על מהותו של היום דרך טקסטים מרתקים בני אלפי שנים, והופתענו לגלות עד כמה הם כל כך רלוונטים ממש לעכשיו."
ומאז כל שנה הם היו נפגשים כמה חברים לפני תשעה באב להתכונן, ללמוד, לחשוב להיערך ובערב תשעה באב עצמו להציג, להפעיל והכי חשוב להידבר "עלינו מוטלת האחריות לייצר ולחדש דיאלוג, מתוך אותו הדיאלוג שמתקיים כבר מזה כאלפיים שנה בתולדות עמינו, לא לשם התנצחות ולא לשם הצדקות, אלא פשוט לדבר, ללמוד ביחד, ובעיקר להקשיב, ולו ללילה אחד..".