חייל מסלול צעיר שמאמין ביכולת להשפיע ולייצר שינוי
'חברה דווקא בגלל שעובדים איתנו בראש טוב עכשיו אנחנו חייבים לעשות את המסדר כמה שיותר טוב , אנחנו צריכים ללמד אותם את המפקדים שעדיף לעבוד
אליוס שירת כלוחם בסיירת עורב בחטיבת הנח"ל ופיקד על טירונים ולוחמים כרס"פ פלוגתי.
החברים מתארים אותו כלוחם מגדיל ראש, אחראי ואמיץ, לא מתפשר עם עצמו ועם המפקדים; כרספ שמוביל מהלכים עצומים ומקפיד לעמוד בשער ולתת דוגמה אישית וכחבר נפש שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.
=================
'אני חש את האטמוספירה בצוות'
כחייל בצוות בסיירת עורב נח"ל אליוס היה חייל מאד דומיננטי, הוא האמין ביכולת להשפיע וליצור שינוי אפילו מעמדה של חייל מסלול צעיר שבעקרון כל תפקידו בעולם זה למלא אחרי פקודות. בשבוע הראשון של אליוס בצוות הוא נחת למציאות לא פשוטה של אווירה לא הכי טובה, עייפות גדולה והרבה חיכוכים ומתח עם המפקדים. אליוס זיהה את המצב בשניה ובשיחת הצוות השבועית לקח פיקוד ונשא נאום של 5 דק שהרגישו כמו נצח על 'האטמוספירה בצוות' ועל הדרך של המפקדים להוציא את המירב מההון האנושי. כולם היו בהלם מהצעיר החצוף שרק הרגע הגיע וכבר אומר את דעתו בכזו נחרצות…. אבל האמת שהוא צדק בכל מילה…
זה איפיין את אליוס במהלך כל השירות האומץ, התעוזה להגיד מה שאתה חושב בלי בושה ולייצג את כולם. הוא ניתח את המציאות ואם הוא חשב שיש דרך יותר טובה שבה אפשר להתנהל, בין אם מדובר במפקדים או בחברים הייתה לו את התעוזה להביע את דעתו. גם המפקד ישי זוכר שאליוס היה מתווכח איתו בכל הזדמנות ויחד עם זאת זוכר את הוויכוחים בחום גדול כי הם תמיד היו וויכוחי טעם, 'הוא תמיד עשה זאת בחן כמעט מבלי לעצבן, וגם אם כן עדיין בחן, חייכתי כי גם ממרחק של שנים אליוס זכור לי כמסביר פנים'.
במקרה אחר במסלול המפקדים החליטו דווקא להוריד טיפה את הרגל מהגז ולתת זמן לחבר'ה לעבוד בצורה יחסית רגועה. הייתה בצוות איזושהי הרגשה של נפילת מתח מסוימת וכל ההתנהלות הייתה מאוד איטית ועייפה כך שקצב ההתקדמות לא היה טוב. אליוס שראה שהם הולכים לפשל במסדר קם ושכנע את החברים שחייבים חייבים לעשות את המסדר כמה שיותר טוב ולהתאמץ יותר דווקא כשמקלים עליהם כדי ללמד את המפקדים שעדיף לעבוד איתם בשיטת הגזר ולא בשיטת המקל. לא קל במסגרת צבאית של מילוי פקודות לחשוב על התמונה הרחבה יותר אבל אליוס הצליח לראות את הדברים גם דרך העיניים של האחר. האמונה האופטימית שאפשר לשפר את המצב ביחד עם היכולת לדעת איך ומה אפשר לעשות והאומץ להוציא את הדברים לפועל אלו תכונות שמאוד אפיינו את אליוס.
נחישות התמדה אומץ ותעוזה
אליוס דרש מעצמו המון כחייל וכרס"פ, הוא כיוון למצויינות. מצויינות מקצועית, מצויינות חברתית, רגשית ואנושית. אליוס שובץ באוהל שנחשב לפרוע, שעות ט"ש שעברו פחות בדיבורים נעימים ויותר במכות, צעקות, קללות, דברים עפים ונשברים.. ואליוס לא היה פראייר של אף אחד, הוא הצליח להיות נוכח לגמרי בכל התרחשות חברתית ומצד שני הוא ידע תמיד לשמור על עדינות פנימית, מעולם לא קילל או צחק על חשבון אחרים. הרגישות שלו באה לידי ביטוי גם בזמן פעילות מבצעית, אליוס תמיד הקפיד לקפל את השטיחים בזמן חיפושים או מעצרים בבתים פרטיים.
יש עוד המון דוגמאות לנחישות ולחתירה למצויינות, פעם הוא פירגן לכמה תורנים במשחק כדורגל איתו ועם המ"פ, מפה לשם כנראה שהחיילים היו יותר טובים מהצוות והובילו עליהם, כולם כבר עייפים, מתים לסיים את המשחק וכבר באים לקרוא לתורנים לארגן ארוחת צהריים אבל מבחינת אליוס אין סיכוי להפסיק את המשחק עד שמנצחים.. ומשחק ידידות תמים הפך לאולטרה מגה מרתון… וכשצריך להביא סירה קוצנית בשבוע הסוואה מי אם לא אליוס מופיע בתוך פטריה ענקית מהלכת עם שיח עצום על הראש. צריך לבנות עמדה ולהביא הרבה סירה קוצנית אז זה מה שעושים, הוא לא נמנע מלכלוך או משריטות, לא מפחד ממשקל כבד, פשוט הולך ומביא. בפעם אחת הביא מה שלוקח שלוש ארבע פעמים להביא ואיכשהו לכל מי שסביב זה נראה הכי טבעי בעולם, זה אליוס אז זה הגיוני שהוא יביא שיח בגודל כזה, לא משהו שדורשים מחייל רגיל…
בתור רס"פ אווירה טובה בין הסגל למפקדים הייתה ממש חשובה לאליוס, הוא היה שומר הרבה בשער ביחד עם המפקדים והוביל את כל הסגל לתמוך בשמירות, וגם כשהיה עובד ממש קשה במשך היום עם החיילים והמפל"ג, בלילה דאג תמיד לאווירה טובה ולפינוקים לכל הסגל ולכל המשק"ים והמשקי"ות שהיו קשורים לפלוגה. לפחות פעמיים בשבוע אליוס דאג לפויקה גיטרה וכל טוב. ואכן למרות ש97% מהזמן היו יחסי סגל מפל"ג מצוינים , עדיין אליוס לא היה מוכן לעבור לסדר היום על התייחסות של המפקדים והחיילים לציוד בצורה מזלזלת, "אם יאבד לחייל השק"ש יש לי 100 כאלו להשלים, וגם אם לא היה לי הרס"ר חבר שלי וישר ישלים לי, אבל לא זה הבעיה, הבעיה שחשוב לי שלפני שאנחנו מלמדים את החיילים להיות לוחמים ,הם קודם צריכים ללמוד לשמור ולהעריך את ציוד".
ולסיום כמה מילים של זאב: "אני דואק והיימן נסענו לעין פואר באיזה רגילה, כשהודענו לאליוס לא ידענו אם יצטרף, כמה כיף היה לראות אותו מגיח מהצמחיה עם אבטיח ענק ביד ואיזה כיף היה לפרק אותו ביחד.. אליוס תמיד היה לארג' וכשהוא עשה משהו זה תמיד היה בשמחה ועם כל הלב. לא היה הרבה אנשים כמוהו שאפשר היה לסמוך עליהם בעיניים עצומות בקטע החברי שהם תמיד יחפשו לתת. תמיד יעדיפו את טובת השני ויוותרו על החלק שלהם ויעשו הכל אבל באמת הכל בשביל חבר כשהם נדרשים לכך. חבר שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות במובן הכי פשוט של המילה."
'חברה דווקא בגלל שעובדים איתנו בראש טוב עכשיו אנחנו חייבים לעשות את המסדר כמה שיותר טוב , אנחנו צריכים ללמד אותם את המפקדים שעדיף לעבוד
היינו אז בתקופה קשה בצוות של שביזות, ומי אם לא אליוס קלט את זה בשנייה… ישבנו בישיבת צוות שהמפקד קרא לה במיוחד בגלל שהוא חש
אני פחות זוכר סיפורים, אני זוכר אדם. אני זוכר אדם אקטיבי, חותר. חותר לאמירה, חותר למעשה, חותר להובלה, לשינוי, לתיקון, לחזון. אני זוכר אדם אידיאליסט,
בעודי מסתובב בבא"ח, עוד לפני שקיבלתי את השמות, הגיע אליי בחור נמרץ עם מחברת ענקית ועט, "מה נשמע שבצי אני אליוס שהולך להיות הרס"פ בפלוגה
ארוחת שישי סטנדרטית הייתה עוד ארוחה, מתישבים, אוכלים וחוזרים אל האוהל. הפעם היה שונה.. סיימנו לאכול ואנשים התחילו כבר לקום, ואז אליוס שרק הגיע לצוות
שבוע של מצב רוח ירוד ,שיחת צוות ומי אם לא הוא… אליוס מרים את היד.. שבוע ראשון שלו בצוות, הוא לא מכיר את הנהלים, הניואנסים