היה היה אדם.

היה היה אדם, נמוך קומה וגבוה ממנו בהרבה קומות.

אדם שהוא מנהיג, כזה שמסתער ורץ קדימה ובו זמנית תומך ודוחף מאחור.

היה היה אדם עם שליחות – וחיים שלמים שמוקדשים לה.

הוא בחר להאיר מקום בוא השמש לא מרבה לזרוח והפך את המשימה הזאת למפעל חיים מרשים במיוחד.

ניסיתי לחשוב כמה אנשים אני מכירה שחיים את מה שהם מאמינים בו 24/7 בבריאות ובחולי, בחוזק ובחולשה. היה רק אחד כזה, יחיד ומיוחד.

והיית. היית פה במלוא הווייתך. כל כולך.

וחלמת – והגשמת,

ושאפת – והגעת,

והובלת – והלכנו אחרייך מעריצים ומגשימים, חלומות של אחרים, חלומות שלך.

וככה מצאתי את עצמי בגרמניה אוספת חניך אחרי חניך כדי להקים קבוצה, כדי לבנות קומה, כדי להחזיר לאמת ולהתקרב אליה בעצמי. כדי להכיר וללמוד וללמד. והכל הכל הכל בזכותך. אתה שהאמנת ורצית והראת את הלמה ואת האיך בסובלנות אין קץ ובשמחה אמיתית על כל הישג קטן ככל שיהיה.

אליוס

אם רק היית יודע כמה עצוב, כמה כואב.

אתה תחסר למשפחתך,

אתה תחסר לעם ישראל,

תחסר כ״כ ליהדות גרמניה,

וגם לי. כי לכל מי שהכיר אותך היית אליוס פרטי שכזה, רק בשבילו.

תודה על מי שהיית, תודה על מי שגרמת לי להיות.