מגדלור

(יש ה)אומרים שעיקרו של עולם הבא של אדם הוא סך כל הסיפורים הנזכרים והמהדהדים בראשיהם של קרוביו אוהביו (ואלו שפחות), אלו שאיתם הוא בא במגע במהלך חייו, ואלו שבאו במגע עם מעשיו זכרונותיו והסיפורים עליו לאחר לכתו (והנגזרות וההשלכות של כל אלו למציאות עבר הווה עתיד). אני פחות זוכר סיפורים, אני זוכר אדם. (זכרונות שמתוכם עולים גם המון סיפורים). אני זוכר אדם אקטיבי, חותר. חותר לאמירה, חותר למעשה, חותר להובלה, לשינוי, לתיקון, לחזון. אני זוכר אדם אידיאליסט, בעל עולם ערכי מורכב וענף, עולם ערכי בעל רבדים שונים שלא תמיד חיים בשלום בכפיפה אחת אחד עם רעהו, וזה בסדר. אני זוכר אדם חולם, שהמושג חלום שאינו בר השגה נמצא הרבה מחוץ ללקסיקון לפיו הוא פועל. אני זוכר אדם שבמקרים רבים בעל דעה ואמונה שונה בתכלית משלי, אדם שיאבק עד חורמה על דעתו וצדקת דרכו, אך עם זאת גם יאבק שאני אשמיע את דעתי ואמונתי, וינסה לרדת לעומקם יסודם ומהותם של הניגודים. אני זוכר אדם שאצלו הקבוצה, המשפחה, החברה, הם מעל הכל. מהם הוא שואב את כוחותיו ולהם הוא מכניס הרבה מהאנרגיות הרוחשים בהם. כל זאת גם אם ההתפרטות המעשית לחיי היום יום  טומנת בחובה מחיר לא קל. אני זוכר אדם שתמיד נותן את כולו למה שהוא מאמין בו ובעיניו נתפס כחשוב. אני זוכר אדם שגם בשנים בהם מצבו כבר היה הרבה פחות, עדיין המשיך. המשיך מבחינתנו הכל כאילו זה לא שם וכאילו זה לא באמת משפיע. המשיך להגיע לפגישות, חתונות, להשמיע דעה, להתעניין, לשאול, ללטף כשצריך, לפנק באינספור דרכים, ופשוט להיות שם, נוכח, משמעותי. אני זוכר אדם.

אליוס, למדתי ממך המון. אוהב, שוקי.