המפגש הראשון שלי עם אליוס הוא המפגש הראשון שלי עם נוער יחד. 

המפגש הראשון התחיל בטיול בוקר יום שישי שבו הפגישו אותי עם אורטל ודואה (עיוורת ולקוית ראיה) ואמרו לי" קדימה את העיניים שלהם ותתחילי לטפס איתם על ההר" . אני שפחדתי מגודל האחריות והפכתי לרצינית לכל אורך המסלול .

באחת הירידות התלולות כשאני מזיעה בטירוף מהלחץ, פתאום ניתז עלי משום מקום מים מג'ריקן צהוב לא הבנתי מה קרה ופתאום שמעתי את צחוקו של אליוס וכך הוא ברך אותי בברכת ברוכה הבאה . מרגע זה הלחץ השתחרר וכך עד סוף הטיול לא נשארתי יבשה לרגע.. כך הוא גרם לי לקפוץ למים ,בעצם למים לקפוץ עלי 😊

בערב שבת פגשתי אותו שוב כשהוא יושב בשולחן שבת עם החניכים והפזניקים ,לאחר הארוחה  הוא סיפר סיפור לחבר'ה מלווה בהצגה ובסוף שלושת הפזניקים שרו את "צור משלו" בגרסה יחודית שהדביקה את כל שומעיה  וחקוקה לי היטב עד היום הזה. 

באותה שנה הוחלט לבטל את השבתות בנוער יחד ואנו בתור צוות היינו חייבים להעביר הלאה את המסר הקיים בלי ללמד את החבר'ה להתנגד ולהתקומם.  אבל אל דאגה היו אלה הפזניקים יחד עם אליוס שהתגייסו למשימה ובאמצע טיול שבת אליוס עמד מול כל החברים והתחיל להמציא סיפור שלם עם מוסר השכל (שכל מי ששמע אותו האמין וחשב שזה סיפור אמיתי כולל אני..) שלאחר מכן אף אחד מחברי נוער יחד לא נשאר אדיש והם החליטו לעשות מעשה ובכך שינו את ההחלטה על פיה.

אליוס הביא לנוער יחד רוח אחרת היה נראה לכאורה שהוא עושה דברים כלאחר יד אך אם באמת צפית בו וקצת שאלת אותו  את פשר הדבר היית יכול להבין את עומקו של השטות ולמה הוא נועד. 

אליוס המציא שירים רבים בנוער יחד שעד היום הם מושרים ומתנגנים בטיולים ובכלל .. אני זוכרת את קולו ששר אותם ואת החיוך שהיה מבליח תוך כדי זה.  "תשע ורבע ", "חם חם חם מאד מאד" ו"תירס בשן "…ועוד.. 

ב2008 ממש לפני חג סוכות אליוס וגידי קפצו לבקר (אז גרתי בנחלאות) וכשאמרתי להם שאני רוצה לבנות סוכה הם ישר נרתמו לעזור שאלו היכן הקרשים ברזל וכו.. כשהבינו שחוץ מרצון אין לי כלום הם אמרו אם את רוצה סוכה יהיה סוכה וכך הם התחילו יחד איתי לתור את השכונה ולחפש כל דבר שאולי אפשר לבנות ממנו סוכה כולל מגירות ,איך ממגירות נכין סוכה ?!  הם אמרו "אין דבר העומד מפני הרצון" השכן שלי שמע אותם ונידב לי את הסוכה שלו וכך יצא שהם צדקו 

אני גם זוכרת שאליוס בא לבקר אותי יחד עם נועה כשהם התחילו לצאת . אני זוכרת אותם בנקודה ספציפית  שהם שטפו את הכלים ראיתי את אהבה של אליוס את הנחת וההבנה שמצא את האחת ואת מקומו . 

פגשתי את אליוס בפעם האחרונה מפגש קצר ומקרי בחניה של הדסה הר הצופים , שמחנו לראות האחד את השנייה ושנינו הבנו שאנו מבלים שם הרבה. דיברנו הרוב עם העיניים, למילים לא היה כל כך מקום .. אני לא זוכרת את המילים הבודדות שהוא כן אמר אבל בתחושה היה שהוא אומר שהוא נלחם על החיים. 

לצערי לא יכולתי לבוא ולהיפרד מאליוס וגם לא לבוא לשבעה (הייתי באותו זמן בשמירת הריון) .

אליוס יישאר יקר לליבי הוא נכנס עמוק בפנים עם הפשטות, ענווה ועומק המשולבים יחד בהרמוניה עם צחוק ועיניים נוצצות, עם האמונה שכל אחד יכול לעשות שינוי ולייצר מקום טוב לעצמו ולעולם.