אחרי הצבא אליוס יצא לשנת שליחות בבני עקיבא גרמניה, אחרי שנחשף למצב קהילת יהודי גרמניה אליוס המשיך להיות מעורב בבני עקיבא כראש דסק גרמניה, כמייסד ומוביל תוכנית הכשרה לחניכים מגרמניה וכן כיזם וכראש משלחת רצינית של שליחים.

אליוס חי את השליחות בגרמניה בכל נימי נפשו הוא לקח אותה בצורה הכי אישית ורצינית שאפשר, ובאמת הצליח בעקשנות להפוך פרוייקטים גדולים למציאות ולהפיץ ולהדביק את הסובבים אותו בחזון.

================

חזון ומעשה

אליוס היה איש חזון, הוא ראה למרחוק והיה מלא להט למשימה האידיאולוגית שלקח על כתפיו, אך עם זאת היה לו כשרון ענק לנתב את אותה עוצמה לפרטים הקטנים שמרכיבים את החזון. 

אליוס חזר משנת השליחות בברלין מלא אש, הוא ראה לנגד עיניו בצורה בהירה מאד את חלון ההזדמנויות ההולך ונסגר להצלת יהודי גרמניה וידע והבין את הדרך בה ניתן וצריך לפעול.

רועי, מנכל בני עקיבא עולמית, מספר שכשאליוס חזר מגרמניה מהשליחות הראשונה הוא היה עולה אליו לחדר פעם אחר פעם עם עוד רעיון, עוד מבצע, עוד דרך כיצד לפעול ולהשפיע, כשכל הרעיונות נראו מאד לא ריאליים ביחס לקופה הריקה. אולי כדי להרוויח קצת שקט שלחו אותו רועי והרב נעם לכתוב תוכנית פעולה ליהדות גרמניה. כעבור זמן קצר אליוס חזר עם תוכנית סדורה ומפורטת חסרת תקדים משליח כל כך צעיר כיצד התנועה חייבת לפעול. בשורת התקציב נצרכו כמה מילוני דולרים ליישום התוכנית.

זה היה מאד אליוס – באותה עוצמה שהציג ושירטט את החזון והדביק את שומעיו, אותה העוצמה נמצאה אצלו בת'כלס בעולם המעשה, כל רעיון היה מתורגם למה שצריך לעשות בפועל, איך הוא יתבצע ומהם התהליכים – הכל מסודר בראשו.

וכדבר הגמרא 'הבא להיטהר מסיעין בידו' (שבת ק"ד) בצורה לא לגמרי צפויה – הגיעו תורמים שהחליטו להשקיע מיליונים בתוכנית שרקם.

פשטות מחוברת לקרקע

בתוך להט החזון והעשיה אליוס היה מאד מאד רגיש לאנשים, הוא אף פעם לא שכח שמאחורי החזון מדובר בבני אדם. היה לו תמיד מקום בלב לקשר אישי ואינדווידואלי עם כל אחד, ועל אף שתחזק קשרים אישיים רבים מספור כל אחד הרגיש ייחודי. אם אלה מנהיגי קהילות, הורים, חניכים, מדריכים ואנשי צוות כולם היו שווים וחשובים.

אליוס דאג באופן אישי לכל כך הרבה אנשים ברגעים קטנים של משבר אם זה השגת מימון למדרשה או שימוש בקשרים לשיפור תפקיד בצבא, הרווחה האישית של כל עולה הייתה יקרה לליבו.

הכנות האידיאולוגית שממנה פעל, הראיה הבהירה על הדרך בלי איבוד קשר עין ולב גרמו לאנשים רבים חניכים כאנשי צוות, מדריכים צעירים כפעילים וותיקים רבי שנים לראות בו מורה דרך ודמות לקבלת השראה.

אמת נטולת מניירה ורטוריקה אפיינה את התקשורת של אליוס לכל סוגי האוכלוסייה. הוא העביר מסרים פשוט עי דיבור ישיר ללב של האנשים, דיבר אל כולם אמת, בפשטות מחוברת לקרקע, בגובה העיניים מלב אל לב.

הייתה לאליוס יכולת נדירה לראות אנשים בצורה חדה ומיוחדת ויכולת לגרום לאנשים לרצות להיות טובים יותר ולהוציא את המיטב מעצמם. אנשים רבים שינו את מסלול חייהם בהשפעתו העדינה והרגישה ואנו בטוחים ומאמינים שזרעים רבים שנטע יפרחו והשפעותיהם יהיו ניכרים לדורות.

תפיסה חינוכית

אליוס היה איש חינוך יוצא דופן. היתה לו תפיסה חינוכית מיוחדת ומה שהוביל אותו היה חסד והבנה עמוקה. הוא תמיד ראה את התמונה הגדולה של הסיטואציה, והבין מה הדבר הנכון ביותר לעשות באותו רגע. גישתו לא תמיד עלתה בקנה אחד יחד עם הגישה החינוכית הרווחת, אך היא התבררה לא פעם כגישה הנכונה ביותר לאותו מקרה. היה מקרה שבו אליוס ממש התעקש כנגד דעת כל הצוות של המחנה לא להעיף חניך שעבר קו אדום משמעותי ולו כדי שאותו חניך יחווה את חנוכה במחנה ולא יחגוג מתחת לעץ אשוח עם הוריו.

דרך החינוך של אליוס מעולם לא היתה מתוך הטפת מוסר. הוא תמיד ראה את הדברים מנקודת המבט עמוקה ורחבה יותר ומתוך כך הצליח לגרום לחניכים להרחיב את נקודת המבט שלהם. גם כשניגש לדבר עם חניך על משהו חמור שעשה, הוא לא נזף בו ולא גרם לו להרגיש רע עם המעשה, אלא רק להבין יותר לעומק את אותו ערך עליו דיבר.

במקרה אחר קפץ החשמל בחדר האוכל במהלך תוכנית הכשרה, אחד החניכים שהתקשה להשלים עם המצב הדליק את האור לעיני כולם. במהלך השבוע שאחרי המקרה אליוס שוחח עם החניך ובמקום להוכיח אותו על המעשה שעשה ולגרום לו להרגיש רע הוא הביע הבנה למניעים, לרצון 'להציל את הסעודה' ואז ניצל את ההזדמנות להסביר על הערך של השבת ועל המאמץ שמושקע מצד הצוות. אותו חניך מספר שהוא יצא מהשיחה הזאת מועצם מחוזק ועם הבנה עמוקה יותר על הערך של השבת.

תמיכה וקשר עם השליחים

בשליחות השניה בגרמניה אליוס היה ראש משלחת. הוא האמין בלב מלא שכל אחד יכול להיות שליח ולהשפיע. הוא תמך וחיזק כל פעילות וראה את החשיבות והמשמעות שלה, גם אם לא היו בה הרבה משתתפים. הוא ידע לפרגן ולהדביק את כולם בהתלהבות שלו להמשיך הלאה ולפעול.

אליוס תמיד היה בגובה העיניים, והתייחס לכל שליח כאילו היה השליח היחיד. הוא תמיד הקשיב לרעיונות של השליחים ברצינות רבה. אם אהב את הרעיון, דאג שירגישו את זה, ואם חשב שצריך לפעול אחרת, היה מציע משהו נוסף אך לא שולל את הרעיון הראשון. "לא הייתה אצלו דרך השלילה; הייתה דרך החיוב, ודרך החיוב האחרת."

הוא היה רץ קדימה עם הרעיונות והשאיפות שלו, לא נח אף פעם ורק סימן מטרות חדשות להגיע אליהן. הוא היה דוגמא אישית וידע גם איך להניע ולרתום אחרים לפעולה.